– "קסם מונע", "חצי פרדה" ו-"אחרים" מאת גיא רונן (פורסמו באתר האגודה, ב-היה יהיה 2019 ובפרויקט מאורות 2019 בהתאמה): גיא רונן היא תלמידת תיכון, קוראת וכותבת פנטסיה ומדע בדיוני מאז שלמדה לקרוא.
– "הארץ בקצה הארון", "סוף טוב" ו"הכזבנית: מסיבת הדבקה" מאת יעל פורמן (פורסמו בפרויקט מאורות 2019, היה יהיה 2019 ובלי פאניקה בהתאמה): ספרה הראשון של יעל פורמן, ״ילדי בית הזכוכית״, יצא לאור בשנת 2011 וספרה השני, ״קרעי עולם״, התפרסם ב-2017. היא מפרסמת בקביעות בבמות מקוונות ומודפסות בארץ ובחו"ל.
– "דברים שרואים משם" ו"חקלאי המילים" מאת לילי דאי (פורסמו בפרויקט מאורות 2019 והיה יהיה 2019 בהתאמה): לילי דאי אוהבת מדע בדיוני ופנטסיה מאז שהיא זוכרת את עצמה וכותבת מאז לא הרבה זמן אחר כך. סיפורה ״במקום בו מאבדים ספרים״ זכה בפרס גפן. לילי ייסדה את ״הרחפת הקלה״, תא הסטודנטים חובבי המדע הבדיוני והפנטסיה הירושלמי.
– "שיבה" מאת אהוד מימון (פורסם בפרויקט מאורות 2019): אהוד מימון עורך את אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואסופת הסיפורים השנתית "היה יהיה". מרצה וכותב את בלוג המדע הבדיוני Three Laws, Ten Dimensions.
– "רסיסים" ו"ערב" מאת קרן לנדסמן (פורסמו בפרויקט מאורות 2019 והיה יהיה 2019 בהתאמה): קרן לנדסמן היא אמא, רופאה וסופרת, בסדר משתנה. היא זכתה בפרס גפן על סיפוריה ״הגורגונה של הייזנברג״ ו״לבד, באפלה״ ועל ספרה הראשון ״שמים שבורים״. ספרה השני, ״לב המעגל״, שיצא לאור ב-2018, תורגם לאנגלית ויצא לאור בחו״ל מוקדם יותר השנה.
– "אבן, נייר, מספריים" ו"השליטים של ארטמיס" מאת נמרוד איזנברג (פורסמו בפרויקט מאורות 2019 והיה יהיה 2019 בהתאמה): נמרוד איזנברג הוא מהנדס תוכנה בעברו ומנהל רכש בהווה. קורא ספרות ספקולטיבית מאז ומתמיד ובוגר סדנת הכתיבה של רוני גלבפיש. סיפוריו התפרסמו ב״היֹה יהיה״ ובפרויקט הכתיבה של ״מאורות״. הוא כותב את בלוג ההומור הגיקי ״הכותב המתוסכל״. נמרוד נשוי למלכת יופי ולהם גמד וגמדה מרושעים. שלושתם יותר חכמים ממנו.
– "רשמים" ו"גאות ושפל" מאת אודליה גולדמן (פורסמו בפרויקט מאורות 2019 והיה יהיה 2019 בהתאמה): אודליה גולדמן היא ירושלמית, בוגרת תואר שני בספרות. היא מעצבת ומורה לעיצוב וכותבת שירה ופרוזה.
– "מין פולש" מאת הילה בניוביץ'-הופמן (פורסם בפרויקט מאורות 2019): הילה בניוביץ'-הופמן היא מתרגמת ועורכת טכנית במקצועה. בעלת תואר שני בלימודי מגדר, כותבת את הבלוג הפולולרי "ואן דר גראף אחותך" וזוכת פרס גפן לשנת 2015. הילה חובבת פנטסיה, מדע בדיוני ואוגרים סיביריים.
– "רוח קדים" ו"אחות נביות" מאת יהודית קגן (פורסמו בהיה יהיה 2019 ובבלי פאניקה בהתאמה): יהודית קגן היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני במנהל עסקים. בכתיבתה היא מחפשת את הפנטסיה שבמסורת ישראל, בתנ״ך, במדרש ובפלוקלור. הקימה את קבוצת הפייסבוק ״לכל השדים והרוחות״, ועובדת בימים אלו על ספר בנושא. ירושלמית, נשואה לפילולוג, ואם לילדה קטנה ולערמת כלים מלוכלכים.
– "חיים ומוות בעיר הקפואה" מאת מרינה ברלין (פורסם בהיה יהיה 2019): מרינה ברלין היא סופרת ומשוררת ישראלית אשר כותבת בשפה האנגלית. שיריה וסיפוריה התפרסמו באסופות ומגזינים בחו״ל. מאמריה התפרסמו בין השאר ב Books of Review Angeles Los The, Horizons Strange ו-IGN .״חיים ומוות בעיר הקפואה״ הוא סיפורה הראשון שתורגם לעברית. – "יש לה אותנו" מאת עדי לויה (פורסם בהיה יהיה 2019): עדי לויה היא שחקנית ואומנית יוצרת שמתגוררת בלונדון. היא הייתה חברת המערכת של ״המימד העשירי״ וסיפוריה התפרסמו באסופה זו בעבר וזכו בפרסים בתחרויות סיפורים.
– "אנשי המחילות" מאת דיאנה בארון (פורסם בהיה יהיה 2019): דיאנה בארון היא עורכת דין, פיזיקאית חובבת, משוררת ואחת ממייסדי פסטיבל ״לונג שורט״ לסרטים קצרים. כותבת שירה ופרוזה מגיל עשר.
– "לולה" ו-"מזל. או שלא" מאת שחר אור (פורסם בהיה יהיה 2019 ובלי פאניקה בהתאמה): שחר אור, מהנדסת מחשבים ומטפלת גופנפש במים, אמא לשלושה ניטפיקרים. כותבת מדע בדיוני מזה שני עשורים, פרסמה ב״בלי פאניקה״, ״היֹה יהיה״ ו״חלומות באספמיה״, ועומלת על ספר מסיפורי יונה וולך. היא מאמינה גדולה ברוח האדם, וביכולתו לשאת מורכבויות וניגודים.
– "בלונים" מאת רוני גלבפיש (פורסם בהיה יהיה 2019): רוני גלבפיש היא סופרת, עורכת, מתרגמת ומנחת סדנאות כתיבת מדע בדיוני ופנטסיה. ספר הביכורים שלה, ״סיפור קטן ומלוכלך״, זכה בפרס רמת גן לשנת 2010 .ספרה השני, ״אגם הצללים״, הוא רומן פנטסיה לנוער שיצא לאור בשנת 2015.
– "בוא נלך הביתה" מאת מאיה גרשוביץ-בר (פורסם בהיה יהיה 2019): מאיה גרשוביץ-בר היא מתכנתת ומרצה בכנסים, בגיל חמש־עשרה אהבה לקרוא את אסימוב, היום היא דווקא מעדיפה ספרות ילדים ונוער. קראה את הארי פוטר לראשונה בגיל שלושים ודיווחה על כך בעמוד הפייסבוק ״מאיה קוראת הארי פוטר״. זהו סיפורה הראשון שרואה אור.
– "בירה אייסברג כחולה" מאת רותם ברוכין (פורסם בהיה יהיה 2019): רותם ברוכין היא מחזאית, במאית ותסריטאית, בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב. מחזותיה הוצגו בתאטרון צוותא, במרכז הגאה ובפסטיבלים. היא זכתה בארבעה פרסי גפן על סיפוריה הקצרים, וספרה הראשון יֵצא לאור בשנה הבאה.
– "פה קבור הכלב" ו"קפה עם אנה" מאת רז גרינברג (פורסמו בבלי פאניקה ובנכון 3 באוקטובר 2019 בהתאמה): רז גרינברג הוא חוקר אנימציה וקומיקס, מלמד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב וחובב מדע בדיוני, במיוחד מהתחום האזוטרי.
– "פוסט מורטום באבריסט סיטי" מאת שמעון רוזנברג (פורסם בנכון 2 אפריל 2019): שמעון רוזנברג הוא המייסד והעורך, בשיתוף עם נעמה ארז, של "נתיבים" – כתב עת מקוון ליצירה ועיון. מפרסם מאמרי ביקורת ופרשנות, בעיקר בתחום השירה. סיפוריו התפרסמו בכתב העת "פנטסיה 2000" ושיריו התפרסמו בכתבי העת: מטעם, מטען, עיתון 77, מאזניים, משיב הרוח ובכתבי עת מקוונים. הוא פרסם שני ספרי שירים, "שירים מזווית העין" ו"כל הדרכים מובילות אל עצמן".
– "יחס הפוך" מאת יבשם עזגד (פורסם בנכון 2 אפריל 2019): יבשם עזגד פרסם סיפורים קצרים, וכן שני ספרי מדע בדיוני – "עבודת נמלים" בהוצאת ספריית פועלים (1992) ו"מעוף כלולות" בהוצאת כתר (1996). בשנת 2010, יזם והפיק את אירועי "מדע על הבר" שבהם מדענים משוחחים על חידושים מדעיים. עזגד חבר באגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, באגודת העיתונאים בתל אביב ובאגודת העיתונאים המדעיים של ארצות הברית. ב-2008 הקים אתר אישי שבו הוא מפרסם מאמרים בענייני מדע, אמנות, ספרות ותרבות. ב-2018 הגה את כתב העת "נכון", כת עת לאוטופיה ודיסטופיה בספרות.
– "מלחמה" מאת אבנר הנמן (פורסם בנכון 2 אפריל 2019): אבנר הנמן פרסם סיפורים ושירים ב"גג" "מאזנים" "מעין" "עיתון 77" "מעריב" ועוד. על ספרו "חמש דקות של תהילה" (סער, 1996, שירים), זכה במלגה על שם עמליה פנדריך. ספרו "הדברת מזיקים בע"מ" (ספרא, 2010, סיפורים קצרים) זכה בסיוע של מפעל הפיס, בפרס אס"י ובתואר תגלית השנה של איגוד הסופרים ובפרס ארגון נכי צה"ל.
– "מעירות" מאת אופיר טושה גפלה (פורסם בנכון 3 אוקטובר 2019): אופיר טושה גפלה הוא סופר ישראלי, אשר זכה בפרס היצירה לסופרים ולמשוררים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד ובפרס גפן לספר המדע הבדיוני הישראלי הטוב ביותר לשנת 2005. בנוסף לעיסוקו כסופר, משמש כמורה לכתיבת פרוזה בבית הספר לקולנוע סם שפיגל. כמו כן, עוסק בהוראת אנגלית בפרויקטים למצוינות.השם "טושה" הוא כינוי שניתן לו בילדותו על שם דמות מצוירת.
– "ממקבלת" מאת דורית זילברמן (פורסם בנכון 3 אוקטובר 2019): דורית זילברמן פרסמה 16 ספרים, בהם רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הסרט "טאהרה" נעשה על פי ספרה "סירוס". בנוסף ערכה ספרים רבים. כמו כן חיברה עיונים ביצירתה של יונה וולך (שהם עיבוד של עבודת המאסטר שלה), ומאמר בנושא "מיסטיקה והיפנוזה ביצירת עמוס עוז". בשנת 2001 זכתה בפרס קוגל לספרות. בנוסף זכתה זילברמן פרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז 2017 ובפרס היצירה לסופרים עבריים 2017.
– "עלייתו של האדם המעונן" מאת אור ארנסט (פורסם בנכון 3 אוקטובר 2019): אור ארנסט הקימה את הוצאת ״סימניה״ יחד עם בן זוגה אודי ארנסט, במסגרתה פרסמה ספרי נוער וילדים.ב-2010 פרסמה את ספרה הראשון למבוגרים, אי שקט. הספר זכה לתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. ב-2015 פורסם הרומן, נמס. קטעי פרוזה שלה פורסמו בכתבי העת הספרותיים ״עמדה״ (גיליונות 31–32, 35) ו״גרנטה״ (גיליון 4 – הזדמנויות).
– "בשר" מאת אוריה שביט (נובלה מתוך "בשר", בהוצאת ידיעות אחרונות): אוריה שביט היה עורך ופרשן חדשות חוץ ב"הארץ", כתב טורים בעיתון, ערך את מוסף "סופשבוע" של העיתון "מעריב" וכתב ביקורות ספרות ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון". ספר הילדים שלו "משחק הזיכרון" ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2002, וספרו על המהפכה המדומה במזרח התיכון, "שחר של יום ישן", ראה גם הוא אור ב"כתר" בשנת 2003.
