ראיון ראשון: ורד טוכטרמן חלק ב' | פרס גפן

על הפרס » עמוס גפן ז"ל » אתר אגודה ישראלית למד"ב ולפנטסיה » English » ברוכים הבאים »

ראיון ראשון: ורד טוכטרמן חלק ב'


ש.מה לדעתך אפשר לעשות כדי לחשוף את הקהל לכמה שיותר ספרים?

ורד: ‫זה תלוי מהכיוון של מי. מהכיוון של הוצאות – לתרגם כמה ספרים של אותו סופר. לבנות מוכרות של שם. מהכיוון של האגודה ופרס גפן, יחצ"נות, יחצ"נות, יחצ"נות.זה בעצם המפתח.

ש.האם לדעתך בארץ יש מספיק יצירה מקורית כדי שניתן יהיה לפרסם אותה או שעדיין מדובר כמו לפני 20 שנה בחומרים מחו"ל?

ורד: ‫זה תהליך מתמשך. יש היום ה-ר-ב-ה יותר מכפי שהיה פעם. עוד אין מספיק.אני לא בטוחה שאי פעם יהיה מספיק. אנחנו שוק קטן, ובאופן טבעי בשוק קטן הנישות עוד יותר קטנות. ומד"ב הוא בהכרח ספרות נישה. אז נראה יחסית הרבה סליפסטרים ומד"ב שמתפרסם בלי תיוג ז'אנרי, אבל מד"ב פרופר, אני לא יודעת אם אי פעם יהיה בארץ "מספיק". ולאור העובדה שאפילו סופרי המד"ב בארצות דוברות אנגלית – שזה שוק ענקי יחסית לשוק שלנו – מתבכיינים שאין מספיק פרסום של מד"ב, זה מן הסתם אומר משהו

ש.אם היה לך זמן לא מוגבל איזה ספר היית כותבת?

ורד: ‫אם היה לי זמן לא מוגבל מן הסתם לא הייתי כותבת כלום… אני מאמינה במה שקוני וויליס אומרת ב"המשכוכית", שיצירה – היא מדברת על יצירה מדעית, אבל מבחינתי זה נכון גם ליצירה אמנותית – נולדת מהכאוס של חיי היומיום.

ש. מסקנה אופרטיבית: אסור לתת לסופרים זמן פנוי,
היית כותבת ספר עם סופר אחר מהארץ?

ורד: ‫יכול להיות. אני לא עד כדי כך טובה בלכתוב עם אחרים, אבל למשל, מתהליך הכתיבה של "חלום ליל קיץ" עם רותם ברוכין נהניתי עד הגג (לא מהשכתוב, אבל כן מהכתיבה…). אז מי יודע, היה יכול לקרות.

חוץ מזה, בעבר כבר כתבתי לא מעט סיפורים במשותף עם גיא בקר. אז יש תקדימים…

ש.יש לנו פה שאלה מהקהל: אם היית מכניסה את עצמך לחלום ליל קיץ איזו דמות היית?

ורד : ‫ויי.

טיטניה, אני חושבת. אם כי לא נראה לי שהייתי עושה פירסינג בכנפיים. אני לא בקטע של פירסינג. אבל אולי הייתי צובעת אותן בסגולואם מדובר בחלום ליל קיץ האמיתי, של שייקספיר, אז באמת אין לי מושג.

אני לא כל כך נוטה להתחבר לדמויות בקומדיות רומנטיות

ש.אבל לסגול בהחלט כן, מה הצבע הבא?

ורד: ‫מי יודע. הכחול-סגול שלי מחזיק מעמד כבר המון זמן כמעט בלי שינויים. אבל אולי מתישהו אני אחזור לג'ינג'י? ואולי מתישהו אני אחליף למשהו אחר? מי חכם ויידע. לפעמים קצת נשבר לי מהכתמים בציפורניים…

ש.הגיע הזמן להשתדרג ללק

ורד: ‫יותר מדי עבודה. אני עצלנית.

ש.נושא אקטואלי שעלה גם באסיפת הוועד לאחרונה הוא מספר הקטגוריות בגפן, כרגע אנחנו עומדים על ארבע, מה דעתך צריך להוסיף, להוריד?

ורד: ‫ הצטערתי מאד כשהורידו את הקטגוריות החדשות אחרי שנתנו להן בסך הכל שנה ניסיון. אני לא מאמינה ששנה אחת – ועוד שנה שבה הפרס די זכה להזנחה – זה מספיק כתקופת ניסיון.

אבל השאלה היא יותר כללית. בהוגו, למשל, יש המון קטגוריות וזה לא מפריע לאף אחד, וזה למרות שלפי מה שהבנתי, אין לו מספר מצביעים שהוא מהותית יותר גבוה משל פרס גפן.

מצד שני, בארץ יש קהל יחסית קטן למד"ב, והרוב לא מכירים חלק גדול מהחומר, וזה אומר שההצבעה בדרך כלל מבוססת על היכרות חלקית מאד. כמה שיהיו יותר קטגוריות, זה יהיה יותר בעייתי. אז זה שיקול מורכב.

ש.איזה קטגוריות היית רוצה להחזיר או להוסיף?

ורד: ‫את שתי הקטגוריות החדשות שציינתי – תרגום וספרי ילדים ונוער – עם דגש חזק יותר על ספרי ילדים ונוער, שנראית לי הקטגוריה החשובה יותר. ויש לי תקווה שבעתיד תהיה בארץ פריחה כלשהי גם למדיומים לא ספרותיים, כך שנוכל לראות פרס גפן לסדרת טלוויזיה או ליצירה קולנועית, כמו שיש בהוגו.

חוץ מזה, אני מקווה שבעתיד הז'אנר יגיע למקום שאפשר יהיה לתת גם בארץ פרס לעורכי מד"ב. לעורכים יש השפעה מהותית מאד על הז'אנר, וזה דבר שראוי להכיר בו.

ש.איזה סיפור שלך היית רוצה לראות עובר למדיום אחר?

ורד: ‫כולם! ואז אני ארוויח המון כסף! מוהאהא!

אהמ.

בזמנו מישהו עיבד את "לורטה זונת המהפכה" לתסריט קולנועי וניסה גם למכור אותו. זה דבר שהיה משעשע אותי אם היה קורה אבל רוב הסיפורים שלי מאד ויזואליים בשבילי – אני "רואה" את מה שקורה. ולכן קל לי לדמיין את כולם בתור סרטים או סוגים אחרים של יצירות חזותיות.

ש.יש לנו עוד שאלה מהקהל: את בעצמך ערכת לא מעט, מה את שונאת לראות ביצירות של אחרים?

ורד: ‫שפה גרועה. קלישאות. עצלנות בכתיבה (דמויות שטחיות, עלילות משומשות, הרבה שימוש בסוגריים, דברים כאלה). בקיצור, אני ממש שונאת לראות כתיבה גרועה…

ש.קיבלת יצירה לעריכה, ומותר לך לערוך רק שגיאה נפוצה אחת, איזו היית מוחקת?

או במילים אחרות מה צריך לכתוב כדי באמת לעצבן אותך?

ורד: ‫אה, זה נורא תלוי ביצירה עצמה, כי אצל כל כותב השגיאות הבולטות הן אחרות.

ש.אין משהו שאת מגיבה אליו אינסטינקטיבית?

ורד: ‫אני מגיבה באנטי אינסטינקטיבי וחסר פשרות לשפה גרועה, אבל זו לא בהכרח הנקודה החשובה ביותר עבור עורך.

ש.ועוד שאלה מהקהל:

האם את חושבת שמהמצביעים מהאגודה בשלב א' והכלליים בשלב ב' מסתכלים על סיפורים באופן שונה?

ורד: ‫המצביעים מהאגודה נוטים להיות קהל יותר מעורב ומיודע. ככל שאני יודעת, זה קהל שקרא חלק יחסי גדול יותר מהיצירות שעומדות להצבעה, ושבאופן כללי מכיר יותר. ואני כמובן מדברת פה ברמה הסטטיסטית ובהכללה גסה לגמרי.

ש.שאלה מקהל: כמה רחוק היית מוכנה ללכת לתחקיר לספר?

ורד: ‫פעם צפיתי בפרק של "קטנטנות" לצורך תחקיר לסיפור… זה היה טראומטי.

אבל ברצינות, לא יותר מדי. תחקיר זה דבר שמבחינתי צריך להיות ברקע. הכתיבה שלי מתבססת בגדול על הדברים שכבר יש לי בראש, תחקיר זה רק כדי להשלים פערים קטנים ככל האפשר.

ש.אז לא נראה אותך מנדבת את גופך לתרומות דם מרובות, רק כדי לדעת מה ההרגשה?

ורד: ‫לא לא. המקסימום שהייתי מוכנה ללכת לצורך העניין הזה זה לשלוח מייל לד"ר קרן לנדסמן ולשאול אותה כמה דם יכול הגוף האנושי לאבד ברמה סבירה של בטיחות… ייעוץ ספרותי, נקרא לזה.

בהמשך: אז מה היה בין ורד לניל גיימן, ומה ורד תעשה כשהיא תשתלט על העולם!



הוספת תגובה