קול ישראל השעה שש ואיתנו נמצאת הסופרת הגר ינאי, שלום לך.
הגר: שלום רב .
ש: אנחנו שמחים שהסכמת לענות לנו על כמה שאלות בקשר לפרס גפן, אז איך ההרגשה?פרס גפן היה הפרס הראשון בו זכית על כתיבתך?
הגר: בעצם לא… הייתי מועמדת לפרס ספיר בשנת 2006 על מכונת הנצח של אלכס. וגם זכיתי בפרס ראש הממשלה ב 2008. אבל זה היה אחרי הגפן, אז לא נחשב.
ש: ובגפן זכית כבר פעמיים, את חושבת שפיצחת את נוסחת הקסם?
הגר: לא, חס ושלום. אין נוסחה. רק לכתוב טוב. ועל זה עמלים יומם ולילה.
ש: את כותבת משהו כרגע?
הגר: כן בטח. אני תמיד כותבת. זה המצב הטבעי שלי. לכתוב… זה כמו אוויר לנשימה
ש: מה את כותבת, אם זה לא סוד?
הגר: קודם כל אני עובדת על החלק השלישי בטרילוגיית הלווייתן מבבל. אבל יש עוד הפתעה
ש: מה יהיה בחלק השלישי?
הגר: וואו, זה מסובך. זה יהיה קשור כנראה בעולם של התהום שיונתן ירד לתוכו, כמו שיורדים לשאול כדי למצוא משהו יקר שאבד לך, כמו למשל הנשמה שלך…
ש: ומה על אלה, הילל ונינו?
הגר: לנינו צפויות עוד הרפתקאות רבות. ככה זה כשאת בחורה מגניבה ומכשפה. לגבי אלה והילל אני לא יודעת, כי סיפור האהבה ביניהם די נסגר והגיע לאיזה הפי אנד, לפחות זמני.
ואם אני לא אהיה מניאקית אז גם לסיפור האהבה של יונתן ונינו יהיה הפי אנד.
ש: זה זמן טוב לברר האם את אוהבת את הסגנון של ג'ורג' מרטין?
הגר: אוי בוודאי! הוא גאון.
ש: זה לא מרמז על יותר מדיי דברים טובים לגיבורים שלך, שרוצים לסיים את הטרילוגיה עם סיפור אהבה …
הגר: תראי, לא כל דבר שאני אוהבת אני משחזרת בכתיבתי. יש לי דווקא טעם די אפל, אני אוהבת יצירות אפלת. אבל צריך הרבה ביצים לכתוב יצירה כזו, ואני, בעומק נשמתי יש נקודה רומנטית רכה.
ש: ועל איזו הפתעה דיברת בתחילת הראיון? עוד מועמד לגפן או יצירה בז'אנר אחר?
הגר: אני עובדת על רומן שקשור בריאליזם פנטסטי, במחקרים הדמונולוגים ושלי ובהשפעתו של הסופר יצחק בשביס זינגר. כלומר מדובר ברומן פנטסטי אבל שגם יפנה לקהל הרחב בארץ, המיינסטרימי 'השם הזמני הוא "הדיבוק של משפחת זינגר" וזה שואב השראה מפולקלור יהודי, דמונולוגיה ובשביס, כפי שאמרתי.
ש: ומי הדמויות?
הגר: הגיבור הראשי הוא איציק טננבוים, סוחר יודאיקה כושל, שיום אחד מגלה שסבא לא נודע השאיר לו ירושה של ספר עתיק. ויש עוד דמות שמאוד אהובה עלי, קוראים לה מונה מאירסון, וכפי שאומרים ביהדות היא בת של האחרים, או החיצונים.
ש: נשמע מעניין, אבל את לא חוששת שהרומן ייפול בין שני ז'אנרים, יהיה פנטסטי מדיי למיינסטרים ורגיל מדי לחובבי הפנטזיה?
הגר: כמובן שהכל יכול להיכשל! ראשית כל, זו פשוט יכולה להיות יצירה גרועה. העובדה שכבר כתבתי ספרים לא מצילה מאפשרות של כישלון, כי לא מדובר במקצוע שמתמחים בו אלא בהשראה שצריך כל הזמן ללכוד מחדש. אבל התקווה שלי היא שהספר ידבר ללבו של קהל רחב בארץ, שהפנטזיה הטהורה קשה לו מדי ולא מספיק נגישה. אני מאמינה שיש קהל כזה, וזו העבודה של הסופר להפוך את המקומות המרתקים והמסתוריים האלו ליותר נגישים.
ש: שמת לעצמך למטרה לקרב את המיינסטרים בארץ, לפנטסיה?
הגר: ובכן, זה לא בא מסיבות תרבותיות אלטרואיסטיות. כמו כל אדם נורמאלי אני רוצה להצליח. הקהל שחובב פנטזיה ומד"ב הוא נפלא אבל מאוד מצומצם. הרי את יודעת זאת היטב.
מה שאני מנסה לעשות זה למצוא ביטוי לנפש שלי, באופן שהכי גורם לי עונג וסיפוק, אבל גם שיגיע לקהל רחב ככל היותר, כלומר שיהיה מסחרי. אני מאמינה שאני יכולה לכתוב את הספרות שאני אוהבת וגם להיות מסחרית. אבל זה חיפוש יומיומי. כל יום צריך לחפש את המקום המדויק הזה, ואני עדיין עובדת על זה.
ש: יש וויתורים שעשית כדי להפוך את עצמך ליותר מסחרית?
הגר: לא, אני לא מאמינה בויתורים. אני חושבת שאני פשוט צריכה לכתוב טוב יותר.
הרי סופרי פנטזיה גדולים שמאוד אהובים בחוגי הפנטזיה והמד"ב שלנו הם לא בהכרח לא מסחריים. תחשבי על ניל גיימן למשל, ועוד רבים.
אני לא חושבת שזה תנאי לטוהר הנפשי, להיות אזוטריים ולא מסחריים. אבל לי אישית יש נפש מאוד שונה, ואני מודה שזה מסע ארוך בשבילי לחפש את המכנה המשותף הרחב. אבל זה סיפור חיי…
ש: אגב גיימן, נפוצו שמועות בתקופה מסוימת שהוא הציע לך לתרגם את אחד הספרים שלך לאנגלית, זה נכון?
הגר: כן זה בהחלט נכון. באייקון התיידדנו והוא היה מקסים. נושא תרגום הספר נמצא בתהליכים אז אני לא יכולה להגיד על זה הרבה, רק שמדובר בלווייתן מבבל.
ש: מתי התרגום צפוי להסתיים?
הגר: הו, תהליכי העבודה עם האמריקאים ממש אינסופיים כי הם מאוד קפדניים. אני מקווה שזה יהיה בקרוב.
ש: את רואה את עצמך בעתיד כותבת סיפור או ספר עם סופר אחר?
הגר: לא חושבת. זה תהליך מאוד אינדיווידואלי. אבל אני יכולה למשל לכתוב תסריט. זו עבודה יותר שיתופית.
ש: מה הפנטסיה הכי גדולה שלך בהקשר של כתיבה?
הגר: לכתוב רומן כל כך מצוין ומרתק שאף אחד לא יוכל להניח אותו מהיד. ספר שיגע באנשים, שירגש, אותם, שיגרום להם לחשוב, שיישאר איתם הרבה אחרי הקריאה. זה נשמע לך שאפתני? האמת שאי אפשר לכתוב שום דבר בלי לרצות את כל הדברים האלו. אם הייתי רוצה משהו בינוני לא הייתי טורחת לכתוב בכלל.