ראיון ראשון: ורד טוכטרמן חלק א'

ש.קול ישראל מדווח מירושלים, שלום.
והיום בתוכניתנו "פונדק הגפן" הסופרת המתרגמת, והאישיות הסגולה מכולן- ורד טוכטרמן
!

ורד: שלום שלום!

ש. שלום לך ורד, אנחנו מאוד שמחים לארח אותך אצלנו ורוצים לשאול אותך המון שאלות.

ורד: או, יופי. יש מעט מאד נושאים שאני אוהבת לדבר עליהם יותר מאשר על עצמי.

ש. אבל נתחיל מההתחלה, ובשבילך היא הייתה בשנת 2001 כשהספר שערי אנוביס שתרגמת זכה בגפן

ורד: האמת, ההתחלה שלי הייתה קצת קודם, ב-1970, אבל מי סופר

ש. התחלה של?

ורד: שלי.

ש. ואני חשבתי לכבד את הגברת ולשמור על כמה סודות..

ורד: סודות גלויים. שערי אנוביס היה חתיכת קפיצה למים קרים. אני חושבת שזה ספר די קשה לתרגום אפילו בקריטריונים הנוכחיים שלי.

ש. למה?

ורד: ודווקא בגלל זה, טוב שנתנו לי אותו בתור ספר ראשון. לא היה לי מושג שזה קשה, אז נורא נהניתי

פאוורס הוא באופן כללי סופר קשה לתרגום.

הוא מערב ידע אזוטרי, אמריקנה, משחקי מילים ושפה די מפותלת ומורכבת.

ש. מה שכמובן לא מנע ממך לחזור אליו לפני שנה בשלושה ימים עד דלא היה..

שערי אנוביס היה הספר הכי קשה שתרגמת?

ורד: וגם לפני כן. וגם בעתיד, בכל הזדמנות שתהיה לי. פאוורס זה כיף גדול, ואני אוהבת אתגרים.

לא, ממש לא. הכי קשים היו כנראה שני הספרים של ג'ין וולף מתוך סדרת השמש החדשה.

ליד ג'ין וולף, פאוורס זה משחק ילדים.

ש. מה את אוהבת יותר לתרגם או לכתוב?

ורד: זו שאלה שאני ממש לא יכולה לענות עליה. את שניהם אני נורא אוהבת, וכל אחד מהם זה סוג אחר לגמרי של כיף. בתרגום יש את הכיף שאפשר להיצמד למשהו קיים. אפשר להגיד שזה יותר קל, כי לא צריך לבנות שום דבר מאפס. בכתיבה יש את הכיף של חופש מוחלט.

ש.אבל מקורותינו אומרים שאת אחד התחומים הזנחת קשות, זכית פעם אחת בגפן על ספר ומאז החלטת להסתפק רק בתרגומים מוצלחים?

ורד: לפני קצת יותר משנה סיימתי לכתוב ספר, אבל מאז אני תקועה עם השכתוב שלו. שכתוב זה מבאס.

ש. או, זה מעניין, אפשר פרטים על הספר?

ורד: זה ספר שמתרחש בתל אביב – רציתי חיפה, הוא התעקש להתרחש בתל אביב – ומשלב מתח, סקס וערפדים. ועוד כמה דברים. מה רע?

ש. מי אמר שרע, אני רק רומזת בעדינות שמזמן לא כתבת ושעכשיו כשסיפרת שכבר כתבת הייתי רוצה יותר פרטים ממה שהסגרת קודם לכן בפאנלים שונים..

ורד: ‫כדי לא לזרוק ספוילרים מיותרים לחלל האוויר – שמו הנוכחי של הספר הוא "דם כחול" (אני מקווה שזה גם יהיה השם הסופי שלו, והוא מתחיל בבחורה בשם חן, חובבת מיתוסים של ערפדים, שמגלה יום אחד את קיומה של סוכנות בשם "דם כחול" (כמה מקרי) שמספקת לבני אדם שירותי מין-עם-ערפדים בתמורה לדם. אחר כך דברים מסתבכים.

ש. סגנון אניטה בלייק?

ורד: ‫ככל שאני מסוגלת לשפוט את הסגנון שלי – אפילו לא דומה

ש.לא נכפה עליך, אז בחזרה לגפן…
במהלך השנים, שלושה ספרים שאת תרגמת ועוד אחד שכתבת זכו בגפן, יש סיכוי שפיצחת את נוסחת הקסם
?

ורד: ‫יש לי מזל שבדרך כלל נותנים לי ספרים טובים ופופולאריים לתרגם. למשל, גיימן, שהוא זוכה כמעט אוטומטי בפרסים.

ש: יש לך חלק כלשהו בבחירת התרגומים?

ורד: ‫לא יותר מדי. כלומר, אני תמיד יכולה להמליץ להוצאה על ספר (מה שלא קורה הרבה, כי אין לי הרבה זמן לקרוא), וכמובן, אני תמיד יכולה להחליט שספר מסוים אני לא רוצה לתרגם, או לבקש ספציפית לעבוד על ספרים של סופר מסוים. אבל זהו, בערך.

ש: יש לך סופרים מועדפים?

ורד: ‫הרבה מהסופרים ה"קבועים" שלי הם גם המועדפים שלי.
את גיימן ממש כיף לתרגם. השפה שלו קולחת ונעימה לעבודה, ואני מאד אוהבת את הכתיבה שלו.

פאוורס גם. ואם היו מחליטים לתרגם את שני הספרים החסרים בסדרת השמש החדשה של וולף הייתי קופצת על זה למרות שזו עבודה קשה בערך פי חמש מכל ספר אחר. למרבה הפלא, ממש נהניתי לתרגם את "גוף מארח" של סטפני מאייר (שמוכרת יותר כ"סופרת של דמדומים"), שהיו לי חששות גדולים ביחס אליו במקור.

ש. ואיזה ספרים היית פוסלת לתרגום?

ורד: ‫"פוסלת"? לא הייתי "פוסלת" שום דבר. אבל אני ממש מעדיפה לא לתרגם דברים שמשעממים אותי.

ש.מה נכלל בקטגוריה?

ורד: ‫למשל, אני משתדלת לא לקחת מיין סטרים. לא כזה מעניין לתרגם מיין סטרים. הייתה לי התנסות אחת עם מדע פופולארי ואני מעדיפה לא לחזור על זה

ש. מכל הספרים שתרגמת איזה את חושבת שהגיע לו לזכות ומעולם לא זכה?

ורד: ‫אם סדרת השמש החדשה הייתה מתורגמת בשלמותה, הייתי אומרת שהיא. הבעיה היא שהסדרה הזאת לא סגורה בלי לקרוא את כל ארבעת הספרים, בעצם יש חמישה, אבל החמישי פחות קריטי, ולא הכרחי לסגירה. ומאחר שתורגמו רק שניים, לא יכולה להציג אותה כמועמדת פוטנציאלית

ש.את בדרך כלל מסכימה עם הבחירה בזוכים בפרס?

ורד: ‫הסיסמה הקבועה שלי היא "להחליף את העם!"

ש.זה לא היה את הוועד?

ורד: ‫אבל ברצינות – לפעמים כן, לפעמים לא. העניין בפרס בחירת הקהל הוא שהוא בהכרח מוטה לטובת מה שהקהל מכיר ומה שהקהל מעדיף. שזה לא תמיד מה שאני מעדיפה.

את הוועד צריך לפטר. את העם צריך להחליף.

כתיבת תגובה